Been to a > conference  or exhibition? Let us know

  • White LinkedIn Icon
  • White Twitter Icon

@ all rights reserved to start from bereshit

news...

שוכבים לרוחב בטיסה - הפטנט של אייר ניו-זילנד

INNONATION Recruits Israeli Doctors to
Mitigate the Impact of Coronavirus

הרפואה בישראל מתגייסת למאבק בנגיף הקורונה

אדריכלות מהעיניים של טל פרידמן

"גוגל אמזון פייסבוק ואפל לוקחים את הסטארטאפים"

בשם הטכנולוגיה: האח הגדול צופה בכם

Closeup of traffic security camera surveillance (CCTV) on the road in the big city.

המאמר פורסם באתר גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001313091


השימוש במצלמות מעקב וזיהוי פנים הפך בשנים האחרונות פופולארי יותר ונמצא ערים רבות המגדילות את השימוש בכך. השאלה המתעוררת היא, עד איזו רזולוציה הן מצליחות לעקוב ומי מהן מפרה את הגנת הפרטיות של אזרחיה?


צ'איו רוי, שוטר במחוז צ'ונגצ'ינג, סין, היה בתפקיד כשקיבל התראה ממערכת זיהוי פנים אוטומטית שהתריעה על גבר שנתפס במצלמה החשוד בתיק רצח עוד משנת 2002. שלושה ימים לאחר מכן המשטרה לכדה את האיש, שהודה בסופו של דבר שהוא החשוד.


מקרים כמו אלו, בהן מערכות זיהוי פנים מסייעות למשטרה מקומית לפצח מקרי פשע, אינן חריגות במחוז צ'ונגצ'ינג שבדרום-מערב סין, אשר רישתה את האזור עם כ-3 מיליון מצלמות על כ-15 מיליון איש.


מערכת המעקב עובדת כך שהיא סורקת תווי פנים של אנשים ברחובות בזמן אמת ויוצרת מפת פנים וירטואלית. לאחר מכן ניתן להתאים את המידע הזה נגד פרצופים סרוקים של חשודים במאגר משטרתי. אם יש התאמה שעוברת סף מוגדר מראש, בדרך כלל 60% ומעלה, המערכת מיידעת את קציני המשטרה על כך. על פי המשרד לביטחון פנים הסיני, סין צפויה לתפעל 626 מיליון מצלמות טלוויזיה במעגל סגור עד השנה הבאה.


אך מסתבר כי ערים מודרניות אחרות אינן רחוקות ממודל המעקב הסיני. במהלך הקיץ פורסם כי חברת Transport for London השתמשה בלמעלה מ- 260 נקודות wifi המותקנות בתחנות כדי לאסוף מידע אחר מכשירי הסמארטפון של המשתמשים ולעקוב במדויק אחר הנסיעות שלהם. כמה שבועות לאחר מכן התברר כי המפעיל הפרטי של מיזם 'קינגס קרוס' בלונדון הפעיל טכנולוגיית זיהוי פנים ברשת ללא הסכמה או אזהרה לציבור. לאחר זעקה ציבורית וחקירה של משרד נציבות המידע, התוכנית בוטלה.


נכון להיום, גם בישראל, מערכות התכנון נדרשות לשלב בין טכנולוגיות מידע ותקשורת תוך מתן פתרונות אינטרנט, כך שיאפשרו וינהלו את העיר בצורה מהירה יותר ואוטומטית, מה שנקרא, "עיר חכמה".


כנס SMART CITY 2020, שהתקיים בימים האחרונים עסק בדיוק בנושא זה. היכן עובר הגבול כשמדובר בטכנולוגיה, והאם האכיפה תהא לזו שמתנהלת בסין, או כפי שהדבר מתרחש בכביש 6? שהרי כבר היום ניתן לשלוח דוחות תנועה בדואר ללא מעורבות שוטר תנועה באמצעות זיהוי בעל הרכב על-ידי מצלמות המותקנות בכבישים.


משפטנים שדנו בסוגיה הסבירו כי הדבר בהחלט מעורר בעיה ועל הרשויות המקומיות להתקין מערכות שלא ניתן לזהות דרכן פנים, או מאפיינים על האדם הפרטי. כדי לעמוד בתקני פרטיות בינלאומיים המעוגנים באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות, יש להגביל איסוף ושימוש בנתונים ביומטריים הן לאנשים שנמצאו מעורבים בעוולות, וקל וחומר לאוכלוסיות רחבות שחפות מכל פשע.


סוגיה נוספת שמהווה עניין ציבורי ומשפטי הוא מי מחזיק במידע הרב שנאסף על התושבים? האם הרשות המקומית או חברת הסטארט אפ שהתקינה את המערכת לרשות? כשמדברים על ביג דאטה בסופו של יום מידע רב מצטבר בידי הרשויות המקומיות ואז עולה השאלה, מי הם הבעלים המרכזיים של המידע הזה? זה לא מתחיל ומסתיים בכך שיש לרשות המקומית אתר אינטרנט שניתן לשלם דרכו מים וארנונה, אלא מדובר במערכות נוספות המחזיקות במידע פרטי ורגיש שלא תמיד יש לרשות המקומית שליטה עליו.


ערים בעולם מבינות את הרגישויות הללו והחלו להתקשר עם משפטנים לצורך ניסוח חוזים מול ספקי שירות, כאלו שיאפשרו לרשות המקומית להגיע לספק הענן ולבצע ביקורות בכל זמן נתון. פרקים שלמים בהסכמים אלו מיועדים כדי להגן על פרטיות האזרח. בישראל, אנחנו עוד לא שם. נמצא רשויות מקומיות רבות המקדמות מערכות טכנולוגיות ומתקשרות באופן פרטי עם חברות סטארט אפ ללא חשיבה על ההשלכות על כך. מן הראוי שמרכז השלטון המקומי ישמש כמבוגר האחראי על כל פעילות שכזו, לפני שהרשות המקומית תהפוך מעיר הנהנית מחופש טכנולוגי לכזו הרומסת את זכויות הפרט של אזרחיה.



  • White LinkedIn Icon
  • White Twitter Icon